מתאמנים מספרים

מה אומרים תושבי שוהם על השפעת פילאטיס מכשירים על חייהם:


בני מרגפטה – מתאמן בסטודיו שלוש שנים.

התחלה: שנים רבות של בעיות גב שבממוצע השביתו אותי לכמה שבועות בשנה.
לפני הפילאטיס: התקפות כאב, כאבים שבאים והולכים עם עליות וירידות. זריקות וולטרן, כדורים נגד כאבים
והזעקת מטפלי שיאצו לביקורי בית.
היום: כבר כמה שנים ללא התקפות, ללא זריקות וכדורים נגד כאבים שכבר מזמן פג תוקפם )לא לדאוג -
זרקתי(. כאבי הגב פחתו כמעט לגמרי וההתקפים הקשים נעלמו.
בונוסים: התחלה פנטסטית ליום. תחושה נפלאה בגוף לאחר האימון. מודעות ליציבה נכונה, התייחסות למנחים
בהם אני נמצא רוב היום.
מה למדתי : הכרות עם הגוף, לימוד ריכוז ונשימה שמאפשרת ביצוע תנועות קשות ביתר קלות. כל תרגיל
מתבצע קודם כול מהמוח, גם בפעילויות ספורט אחרות. שליטה על הגוף והתמקדות בשרירים הפנימיים .
סכנה: התמכרות.
מדריכות: מקצועיות, מתייחסות לכל מתאמן באופן אישי, וותיקות, מכירות וזוכרות את המתאמנים, המגבלות
והיכולות של כל אחד, חיבור אנושי ולא רק מקצועי.
ציוד: איכותי ללא דופי, מקום מטופח ונקי.
האימון: התייחסות אישית כבר אמרתי. אחת הבעיות בפעילויות דומות )חדר כושר, שחייה, ספינינג…( הינה
השעמום וכתוצאה מכך קושי בהתמדה. למרות שמבנה השיעור די אחיד, אף שיעור לא זהה למשנהו. השעורים
מגוונים ומפתיעים.

seperator

"אחרי גיל 40 ואחרי שלוש שנים של אימון קבוע קיבלתי את הגוף שלי חזרה.הכאבים הקבועים בצוואר ובכתפיים התחלפו בהרגשה טובה ותחושה של שליטה על הגוף.
תודה לאפרת ולצוות המקצועי והאכפתי שמעודדים אותי לאורך כל הדרך.
היום אני לא מפספפת אף אימון , כי אני יודעת שהזמן המושקע מחזיר את עצמו עם הרבה ריבית.
נגה שומר – מתאמנת בסטודיו שלוש שנים.

seperator

הגעתי ל"דרך הפילאטיס" לפני יותר משנתיים מתוך ייאוש כמוצא אחרון לכאבי הגב והברכים שלי. כל חיי הייתי ספורטאית של ספורט תחרותי ולא ידעתי איך למתוח נכון את הגוף והנזקים התחילו להגיע ולאותת . הייתי מיואשת וכמוצא אחרון התקשרתי לאפרת והרגשתי את הקליק בשיחת הטלפן אשר פתחה בפני את הדלת לדרך חדשה. דרך שבה לימודים הם לא קבלת אינפורמציה, שינון וזיכרון, אלא קבלת כלים ופיתוח יכולת לעיבוד נתונים ויצירת תוכנית אימונים מתאימה לפי נתונים משתנים. אפרת שאלה את השאלות הנכונות, רצתה לדעת מה אני רוצה מכל מצב, שיעור ותוכנית. הסבירה את העקרונות ולא חוקים, ונתנה לי להבין , אין אדם הזהה לחברו ולכולנו צרכים שונים. ועל המדריכה לזהות את הצרכים האלו וליצור עבורי שיעור שיתאים .
תחילת הדרך היתה קשה, מתסכלת מאד והיו פעמים שתוך כדי שיעור ידעתי שאני לא חוזרת יותר לסטודיו לא הבנתי את השפה החדשה , הגוף לא זז והקול הפנימי שלי ממש התנגד. אפרת הרגישה אותי ומיד הגיע הטלפון , הרגשתי שאפרת היא השליחה האמיתית של הפילאטיס היא הדביקה אותי באמונה שלה ובדרך שלה.: "הגוף מפנים מבלי לשים לב, זה לוקח זמן, האנרגיה תגיע, המפרקים יפתחו ויהיו חופשיים לתנועה תמשיכי אל תתיאשי בסוף את תמלאי מצברים . וכמובן הגעתי עוד פעם ועוד פעם וככה התמכרתי והגוף שלי יודע כשהוא מגיע לסטודיו של אפרת הוא פשוט חוגג.
לא קל להגיע לסטודיו גם בימי גשם וקור בשעה 7:15 בבוקר פעמיים בשבוע. אבל אני לא מוותרת. כי כמו שאפרת אומרת "התמכרתי לכאב התמכרתי לתחושה של הריחוף אחרי…"
שירה, מאיה וכל המדריכות הן פשוט רגישות מקצועיות מזהות כבר בכניסה לסטודיו אם הגב עקום , אם היד לא בדיוק התישרה הבוקר ואם קמתי קצת הפוכה.
הן סידרו לי את הגוף הן חיטבו אותו הן גרמו לי לראות את הגוף שלי אחרת היום. אני אוהבת את הגוף שלי אני מרגישה שעצם ההגעה לסטודיו זה במקום ללכת לפסיכולוג ולדבר כי הגוף מדבר לבד….

אין מילים שיתארו את האושר ואת הבעת התודה לאפרת ולכל המדריכות המקצועיות והקשובות. אני מקווה להגיע לסטודיו המטופח, הנקי והנעים – אפילו למוסיקה אני מתחברת – של אפרת עוד הרבה שנים כשהגוף נושא את עצמו ביציבה נטולת מתחים וכל המחושים שחשתי בתחילת הדרך נעלמו , רוצה להגיע זקופה, עם בטן דבוקה לגב וגאה . גאה שאני התמרכתי לפילאטיס כדרך שיקום לגוף ולא מתמכרת לכדורי הרגעה לכאבי הגב הברכיים שעברו וחלפו להן.
אורית כהן – מתאמנת בסטודיו שלוש שנים